פסק-דין בתיק ת"א 1481-01-09

א.         רקע כללי:

1. תובענה שטרית המבוססת על שני שיקים שנמשכו על ידי הנתבע מחשבונו בבנק הבינלאומי, כדלקמן: (א) שיק ע"ס 65,000 ש"ח ז.פ. 24.4.08; (ב) שיק ע"ס 74,012 ש"ח ז.פ. 1.5.08 (להלן - השיקים). השיקים הם למוטב בלבד, כאשר במקום המיועד לשם הנפרע רשם הנתבע את שמו של התובע. על פני השיקים מופיע סימן "קרוס", אך לא מופיע עליהם כיתוב נוסף כלשהו.
2. השיקים הוצגו לפירעון ביום 11.9.08 אך חוללו באין כיסוי מספיק (אכ"מ). התובע הגיש אפוא בקשה לביצוע השיקים ביום 18.9.08 בתיק הוצל"פ 26-08941-08-0 (להלן - בקשת הביצוע ותיק ההוצל"פ, בהתאמה).
3. הנתבע, מצידו, הגיש התנגדות לביצוע השיקים, אשר נדונה לפני כב' הרשם צ' אלמוג. בהחלטתו מיום 9.2.09 (להלן - החלטת כב' הרשם) קבע כב' הרשם כי רובן ככולן של טענות הנתבע אינן מבוססות. לפיכך התנה כב' הרשם את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה משמעותית, כלהלן:

...שוכענתי כי הגנתו של המבקש (הנתבע - ש.א.) קלושה ביותר ועל כן החלטתי כי באיזון בין הצדדים ראוי לאפשר קבלת ההתנגדות, אף כי בדוחק רב, בכפוף להפקדת ערובה בסך 30,000 ש"ח (ר' בפסקה 11 להחלטת כב' הרשם).

4. התובע הגיש ערעור על החלטת כב' הרשם, אשר נשמע לפני כב' השופטת א' מני-גור. במסגרת הדיון בערעור, בהמלצת בית המשפט, הסכימו ב"כ הצדדים כי הערעור יתקבל באופן שסכום הערובה, אשר נקבעה על ידי כב' הרשם, יועלה לסך של 50,000 ש"ח (ר' פסק הדין בע"ר 4314-03-09 וינשטוק נ' קלינסקי מיום 9.6.09).
5. לאחר שהנתבע הפקיד את שנדרש ממנו, ולאחר שהליך גישור שנערך בין הצדדים לא צלח, נשמעו הראיות בתובענה לפניי. יצוין, כי ביום 26.10.10 הודיע ב"כ הנתבע כי הנתבע " קיבל לידיו חלק מהכספים" נשוא התובענה ומוכן לשלם לתובע סך של 20,800 ש"ח מתוך הערובה שהופקדה. בנסיבות אלה ניתן, מיד באותו המועד, פסק דין חלקי על הסכום האמור.

ב.         גרסת הנתבע וראיותיו:

6. גרסת הנתבע התבססה על תצהירו ותצהיר אשתו, ומספר תכתובות שצורפו להם. לטענת הנתבע, הוא הכיר את התובע במסגרת עבודה משותפת ונוצרו ביניהם יחסי חברות ואמון. לבקשת התובע ביצע בעבורו הנתבע השקעות שונות בחו"ל, שרק הנתבע יכול היה לבצען בהיותו גם אזרח אוסטרליה הרשאי לבצע פעולות בניירות ערך וסחורות בבורסה האוסטרלית.
7. לגרסת הנתבע, בחודש ינואר 2008 העביר אליו התובע כספים בסכום כולל של 30,000$ לצורך השקעה בדרך של השתתפות בהנפקה של חברה פלונית, על ידי חברת חיתום אלמונית, בבורסה האלטרנטיבית של לונדון. התובע ביקש שההשקעה תבוצע באמצעות הנתבע, שכן הלה היה בעל מניות בחברה אוסטרלית ועל כן ניתנה לו זכות סירוב ראשונה להשתתפות בהנפקה.
8. דא עקא, שחברת החיתום נקלעה לקשיים והכספים ירדו לטמיון. עם זאת, הברוקר עמו עבד הנתבע הודיע לנתבע כי הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברת החיתום, שסיכוייה טובים (להלן - התביעה בחו"ל). יוער, כי גרסת הנתבע בעניין הכספים שירדו לטמיון אינה לחלוטין ברורה, שכן בסעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית ציין כי סכום של 10,000$ מתוך הכספים הנ"ל לא הועברו לבורסה ועל כן לא ברור מדוע לא הושב לתובע.
9. מכל מקום, לטענת הנתבע, מעת שהוא הודיע לתובע על ההתפתחויות הללו - ועל כך שלא ניתן יהיה לקבל את הכספים בחזרה - החל זה האחרון במסע של לחצים ואיומים; והכל על מנת שהנתבע ישיב לתובע את סכום השקעתו. התובע התקשר לנתבע מידי יום ואיים כי במידה ולא ישלם לו את שדרש ממנו הוא ישמיץ אותו ויפגע בשמו הטוב אצל מכריו.
10. כמו כן איים התובע על הנתבע כי יספר את הדברים לאשתו, אשר לא ידעה על ההשקעה והתנגדה להשקעות כדוגמתה. התובע היה מודע לכך שהנתבע מצוי במצב עדין ביותר ביחסיו עם אשתו, משום שהיה בתהליך חיפוש עבודה וזה לא מכבר נולד בנו, וניצל זאת על מנת ללחוץ על הנתבע.
11. הנתבע נאלץ אפוא להיכנע ללחציו של התובע ומסר לידיו את השיקים דנא, אך זאת רק לאחר שהתובע התחייב שלא להפקידם אלא במקרה בו הנתבע יקבל כספים מהתביעה בחו"ל ולא יעבירם אליו. יתר על כן, עקב הלחצים האמורים נאלץ הנתבע לשלם לתובע סכום של 24,000 ש"ח במזומן, וזאת כנגד התחייבות של התובע שלא להפקיד את השיקים.
12. ואולם, התובע לא עמד בהתחייבויותיו הנ"ל והפקיד את השיקים בבנק, בניגוד לסיכום עמו. כך גם נודעו הדברים לאשת הנתבע ונגרם משבר חריף בחיי הנישואין של השניים, שאף אילץ את הנתבע לעזוב את הבית למספר ימים.
13. גרסתו זו של הנתבע נתמכה בתצהיר קצר מטעם אשתו, אשר הדגישה כי לא היתה מסכימה להשקעה כאמור, עליה לא ידעה בזמן אמת ושעליה נודע לה רק עם הפקדת השיקים בבנק בחודש ספטמבר 2008. לטענת אשת הנתבע, לאחר הפקדת השיקים הטריד התובע גם אותה בהתקשרות לטלפון הנייד שלה וניתוק בטרם ענתה.
14. זמן קצר ביותר לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות בתובענה הגיש ב"כ הנתבע בקשה להגשת ראיות נוספות: שיק בנקאי על שם התובע על סך 23,000 ש"ח מיום 29.5.08 (להלן - השיק הבנקאי) ותצהיר משלים של הנתבע בקשר לשיק זה.
15. בתצהיר המשלים נטען כי השיק הבנקאי, אותו איתר הנתבע לטענתו רק לאחרונה, מייצג את הדרך בה שולם לתובע הסך שנטען בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע כי שולם לתובע (ר' בפסקה 11 דלעיל). לנוכח טענות הנתבע בדבר משקלו הראייתי של השיק הבנקאי, ותוך פסיקת הוצאות בהתאם, נעתר בית המשפט לבקשה; והכל כאמור בפרוטוקול הדיון וההחלטה מיום 26.10.10.
16. לאור גרסת הנתבע, כמפורט לעיל, טען ב"כ הנתבע כי עסקינן בשיקים שניתנו תוך כדי כפיה ואיום, ועל כן אין להם תוקף. לחילופין, מדובר בשיקים לביטחון, שכן מסירתם הותנתה בכך שיתקבלו כספים בתביעה בחו"ל. כל עוד תנאי זה לא התקיים, לא ניתן היה להפקיד את השיקים בבנק ומשעשה כן התובע הרי שהפר את התנאי שנקבע במסירה ויש לדחות את תביעתו.